מאמרים בעברית, חיפוש מאמרים אקדמיים

דיכאון (Depression) הינו מצב מתמשך שבו ישנה הפרעה במצב הרוח שמתבטאת בעצבות, ייאוש, אובדן הנאה וקשיים בתפקוד. דיכאון היא מחלה נפשית המסווגת כ"הפרעת מצב רוח" שמתאפיינת במסמנים ביולוגיים כימיים (שינויים נוירו-פיסיולוגיים במוח) לצד מסמנים נפשיים אישיותיים.

האדם המדוכא בד"כ חווה רגשות שליליים המתבטאות כלפי עצמו (למשל,העדר תחושת ערך עצמי) ו/או כלפי סביבתו. אדם הנמצא במצב דיכאון מרגיש גלמוד, הוא מרגיש את חוסר הטעם הסובב אותו.

הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר. תופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ.

דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון.

תסמיני דיכאון

קיים קושי לאבחן דיכאון בעזרת בדיקות פשוטות ויש צורך בראיון קליני פסיכיאטרי מקיף ובמבחנים פסיכודינמיים לצורך האבחון המדויק של סוג הדיכאון ומידת חומרתו. כאמור, תסמיני הדיכאון עשויים לבוא לידי ביטוי במספר מישורים:

המישור הפיסיולוגי – העדר תאבון/תאבון מוגבר, הופעה של הפרעות אכילה, עייפות וחולשה, הפרעות בשינה (שינה מרובה או לחילופין נדודי שינה), עלייה/ירידה קיצוניים במשקל הגוף, הפרעות במערכת העיכול, רתיעה מרעש, רתיעה ממגע פיסי ועוד…

המישור הנפשי - תחושות עצבות וייאוש ממושכים, תחושת ריקנות -חוסר משמעות לחיים ואפאתיות, ירידה ברמת הפעילות היומיומית, הסתגרות חברתית, תחושת חוסר תקווה, ירידה בחשק בקיום יחסי מין, חילופי מצבי רוח קיצוניים, התפרצויות בכי/זעם, ניתוק קשרים חברתיים, אבדן הנאה בתחומי החיים השונים, אובדן עניין בחיים ואף אובדנות

המישור הקוגניטיבי - דימוי עצמי נמוך, ראייה לקויה של המציאות, יכולת שיפוט לקויה, הססנות בקבלת החלטות, קושי בראיה לטווח הארוך ובהערכת השלכות צפויות, פסימיות, ירידה ברמת הריכוז והזיכרון, ביקורת ושנאה עצמית המובילה לקושי לראות דברים בקונטקסט רחב יותר, ראיה עגומה של הזולת והעולם ועוד

המישור הנוירולוגי – שינוי בפעילות המוחית ביחס לאדם בריא (עפ"י מחקרים שנעשו תוך שימוש בהדמיית fMRI), ושינוי פעילות/גודל אזורים שונים במוח.

דיכאון – דרכי טיפול

טיפול בדיכאון יכול להיעשות באמצעות תרופות, פסיכותרפיה או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או שילוב בין השיטות השונות.

באופן כללי שתי אסכולות הטיפול המרכזיות הן תרפיה בדיבור (המתייחסת למישור הרגשי-קוגניטיבי) ותרפיה פיסית (המתייחסת למישור הביולוגי-פיסי)

תרפיה בדיבור – טיפול זה כולל פסיכותרפיה דינמית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי שנועדו לטפל בבעיות האישיותיות, הרגשיות והקוגניטיביות שבבסיסה של תפיסת העולם והעצמי .עפ"י שיטה זו של טיפול בדיכאון, דיכאוניות האדם הינו חלק בלתי נפרד מן הבעיה ויש לחולל שינוי בתפיסותיו על מנת לסייע לו להתמודד.

תרפיה גופנית - כוללת טיפול תרופתי, שינוי הרגלי תזונה, פעילות גופנית או במקרים קיצוניים טיפול ב ECT (טיפול בנזעי חשמל). שיטות אלו של טיפול בדיכאון רואות בדיכאון תוצאה של חוסר איזון כימי במוח - כגון מחסור בסרוטנין (נוירוטרנסמיטר), שניתן לטפל בו באמצעות החזרתו של איזון זה.

טיפול אינטגרטיבי בדיכאון לא מנסה לעשות הפרדות אלו בין הכימיה והביולוגיה לגורמים אחרים הקשורים לחוויה של האדם, לקשריו, לעולמו הרגשי ולאמונות שלו לגבי העולם. ההתייחסות אל דיכאון כבעיה מערכתית מתייחסת לאדם כיצור מורכב בעל מוח ונפש.

(אין הצבעות)

 טוען ...